השבתת התוצרת החקלאית למשך שלושה ימים העלתה על סדר היום הציבורי את בעיית העובדים הזרים בחקלאות במלוא חריפותה.
חבל שהגענו למצב שבו נאלצנו לאיים בפגיעה בצרכנים כדי להפעיל לחץ על הממשלה לקיים את ההסכם שהיא עצמה חתמה עליו לפני פחות משנתיים. במדינה מתוקנת היה זה אינטרס של הממשל למלא הסכמים ולכבד את חתימת השרים.
הדרישה להארכת השהייה לעובדים לחקלאות הוגשה ביזמת מועצה אזורית ערבה והוועדה החקלאית במועצה אזורית ערבה, לאחר שמשרד הפנים, בהחלטה בלתי סבירה ונהלים ישנים, החליט שלא להאריך את תקופת השהייה של העובדים התאילנדים שכבר נמצאים בענף החקלאות בישראל מעל ל- 63 חודשים. ההחלטה יצרה מצב בו החקלאים נאלצו להישאר ללא עובדים, עד להגעת עובדים חדשים, מצב בלתי אפשרי לענף החקלאות בו נותרו ללא ידיים עובדות בעיקר באזור הערבה המתחיל את עונת קטיף הירקות לייצוא.
השר שמחון הסכים להשהות החלטות בנושא העובדים הזרים לאזור הערבה עד למציאת פתרון, למרות הפגרה, הגיעו היום חברי כנסת בראשותו של יו"ר הכנסת רובי ריבלין וביזמת ח"כ יעקב כץ (כצל'ה) לסיור במשקים החקלאיים בערבה התיכונה לעזור בקטיף עגבניות צ'רי אורגניות לייצוא.
בעקבות המצב הקשה אליו נקלעו 12 משפחות צעירות שנקלטו בערבה התיכונה, התחייבו להלוואות בבנקים להקמת משק חקלאי, אך נותרו ללא ידיים עובדות, עקב החלטת הממשלה לסגירת השמים, ערך מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון בן עמי, סיור דחוף עם צוותו במשקי הערבה התיכונה.
ההפגנות הסוערות בדרישה לעמידת הממשלה בהתחייבויותיה לאספקת עובדים תאילנדים לחקלאות הביאה בין השאר לתגובות של ארגונים הקרויים חברתיים ואשר ראו הזדמנות לשווק שוב את מסריהם על ניצול עובדים בחקלאות.
מעניין שדווקא אותם ארגונים שהדאגה לזולת אמורה להיות בראש מעיניהם, אינם נרתעים מהכפשת ציבור שלם של חקלאים שמוצג כנצלן. על כולנו להיות מאוד זהירים בהוקעת ציבור שלם.
בפועל העסקת עובדים תאילנדים היא אחד מהתחומים המסודרים ביותר במדינת ישראל.