בפסק דין המביע עמדה נחרצת כנגד מדיניות מנהל מקרקעי ישראל, דחה השופט דן מור את תביעת מנהל מקרקעי כנגד הנתבעים (תומר אהרון ויצחק עיון - חקלאים מכפר אז"ר) תביעה לסילוק יד ולהריסת כל המבנים שעליהם וכן לצו מניעה קבוע המונע מהנתבעים לעשות כל שימוש שאינו חקלאי במקרקעין.
אם רכישת דירה עלולה להיות מורכבת, הרי שרכישת משק חקלאי תהיה מורכבת שבעתיים
כמעט כל אזרח במדינה, בשלב כלשהו של חייו מבצע עסקה של רכישת דירה. לעסקה זו, שהינה בדרך כלל המשמעותית ביותר בחיי הרוכש הן ברמה הפיננסית והן ברמת המורכבות שלה, ישנן השלכות רבות הן למוכר הדירה והן לרוכשה. במאמר קצר ולא ממצה זה, ארצה להתמקד הפעם ברוכש הדירה, אולם לא נסתפק ב"סתם" דירה, אלא בדירה שהינה חלק ממשק חקלאי
סוגיית המיסוי על עסקאות במקרקעין, הינה אחת מהסוגיות המורכבות ביותר בעולם המשפט. לא אחת, עסקאות שנראות תמימות לחלוטין, טומנות בחובן "מוקשים" אשר יכולים להשליך על כדאיות העסקה.
צריך תמיד לזכור שכל עסקה אינה עומדת בפני עצמה, אלא קשורה בקשר גורדי לזאת שלפניה ולאלה שיגיעו אחריה. מאמר זה בא להציג חלק מהמורכבות שיכולה לבוא לידי ביטוי במשקים חקלאים, כמובן שמדובר בתקציר חלקי מאוד ולא ממצה אשר בא ללמד לתת דוגמאות כיצד תכנון נכון של מכירת נכסים בכלל ומשק חקלאי בפרט יכול לחסוך למוכר כסף רב.
מדוע מקבלת הנהלת המינהל החלטה לשווק נחלות לא מאוישות במכרז, בעוד שהיא אינה בעלת הסמכות לקבוע מדיניות?
בתגובה לכתבה שפורסמה במגזין גלובס בנוגע לאיוש הנחלות הפנויות במושבים ראוי להעמיד דברים על דיוקם, ולהבין את המשמעות האמיתית של הקפאת איוש הנחלות והשלכותיה על ההתיישבות.
השימוש הרווח במונח "מינוי בן ממשיך" במושבים, טומן בחובו הבדלים רבים באשר לסוג המינוי, טיבו של המינוי ותוקף המינוי, כאשר פעמים רבות נעשה המינוי ע"י צדדים שונים ולא בהתאם להוראות ההסכם החל באגודה, דבר העשוי להביא להטעיית המתיישבים ובני משפחתם הסבורים, כי פעלו למינויו של בן ממשיך במשק כפי הנדרש, כאשר בפועל אין למינוי כל תוקף משפטי מחייב.
בפני בית המשפט הובא מקרה בו בנם של הורים מנוחים בנה בהסכמת הוריו בשנות ה- 90 המוקדמות מבנה נוסף במשק, בו התגורר יחד עם ילדיו. ההורים ערכו צוואה הדדית בה ציוו כי בנם (הנתבע), יהא זכאי לגור במבנה הנוסף שבנה, ובלבד שניתן יהיה
במאמרנו הקודמים בעניין "בן ממשיך", (ראה מאמרים - "בן ממשיך – מה זה? ואיך עושים את זה? מדריך לבעל הנחלה" וכן " האם ניתן לחזור ממינוי בן ממשיך?" ) ניסינו לעמוד על הצד הטכני מחד כלומר מהן הפעולות אותן יש לבצע בפועל, על-מנת להשלים את המינוי. מאידך ניסינו לנתח את הסוגיה מבחינה משפטית, כלומר מהן זכויותיו של ה"בן הממשיך" ביחס לבעלי הזכויות במשק.
וכמו תמיד המציאות חזקה מכל דיון תאורטי כזה או אחר.
לאחרונה, התקבל בנושא זה פסק-דין בבית המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע. כפי שיובהר להלן,
השימוש המגוון הנעשה בשנים האחרונות בשטחי המשק החקלאי ע"י חברי המושבים, במטרה ליצור הכנסות חלופיות ונוספות על אלו אשר היו נהוגות בעבר ואשר נבעו מהפעלתו ועיבודו של המשק החקלאי בלבד, הביא לפעילות ענפה של השכרת מבנים ושטחים חקלאיים לצורכי מסחר ואחסנה במושבים, פעילות אשר לא תמיד מתיישבת עם הגדרת המינוחים המשפטיים המופיעים בהסכם המשבצת עליו חתומה האגודה השיתופית עם מינהל מקרקעי ישראל, בהם מאוזכרים תנאי השימוש במקרקעי משבצת האגודה.