יש מנצח! נבחר דגם לולי המטילות שיהווה בסיס לעיצוב הלולים העתידיים. דירוג משתמש: / 0 גרועהכי טוב  מאמרים באתר - משק חי שישי, 02 אוקטובר 2009 05:15 נבחר דגם לול התרנגולות שיהווה בסיס לעיצובם של לולי תרנגולות בגליל בשנים הבאות בין הפרמטרים שנלקחו בחשבון - יצירתיות וחדשנות, השתלבות בנוף הגלילי ודאגה לסביבה. משרד החקלאות ופיתוח הכפר הכריז, ביום חמישי 24.9.09, על הזוכה בתחרות ראשונה מסוגה בישראל במסגרתה הוזמנו אדריכלים ואדריכלי נוף ישראלים (בשיתוף עם חברות לבניית מבני משק) לעצב את דור לולי ההטלה הבא של ישראל. הדגם הזוכה הוא דגם של חברת "אגרוטופ", שעוצב על ידי אדריכל איתי פלג, אדריכל יוסף בורשטין ואדריכל נוף נתן גולמן. הדגם הזוכה יזכה עתה להשפיע על הנוף הישראלי הגלילי בעשרות השנים הקרובות. הדגם הזוכה זכה לדירוג גבוה הודות להיותו בעל מראה "הייטק מתועש" המאפשר מס' רעיונות מגוונים להעמדתו בשטח. צוות השופטים ציין כי הלול מעוצב באופן יצירתי וחדשני, ובעל מראה "אייקוני". צוות השופטים ציין בנימוקי בחירתו כי ההצעה מציגה חשיבה כוללנית, ויעילות תפקודית גבוהה במיוחד. הדגם עוצב בניסיון שלא לפגוע בטופוגרפיה הטבעית ותוכנן מתוך תפיסה של השתלבות נופית, אך לא בגישה של הסוואה והסתרה. הדגם הזוכה הינו חדשני, בנוי מחומרים ממוחזרים, מציע טיפול כולל בתשתיות הסובבות ומציע מספר דרכים לייצור אנרגיה נקייה – על גג הלול מותקנות טורבינות רוח ותאים פוטו-וולטאיים לייצור חשמל. כמו כן, על פי ההצעה הזוכה זבל העופות והפסדים מועברים למרכז ייצור אנרגיה מדלק ביולוגי. הדגם מציג לול המתפקד כמערכת סגורה ואטומציה כמעט מלאה, כל תוצרי הלוואי (לשלשת, פסדים, פלומה ואבק) נאספים ומטופלים במערכות ייעודיות. הלול תוכנן כיחידה סגורה המאפשרת בידוד ביולוגי מהסביבה על פי דרישות השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות. מעטפת הלול הפנימית בנויה חומר מבודד ודופן הלול כפולה בכדי למקסם את הבידוד מהסביבה ולאפשר הקטנת צריכת האנרגיה לחימומו וקירורו. מי התשטיפים נאספים בתעלות ניקוז, מסוננים וממוחזרים לשימוש או נאגרים לשימוש עתידי. הלשלשת מיובשת ונאספת, הביצים מתגלגלות לסל ביצים ומשם למסוע ביצים האוסף אותן לתחנת מיון. תאי התרנגולות תואמים את התקן האירופאי, שאומץ גם בישראל, התקן קובע כי עד שנת 2012 יחויבו לולי המטילות להיות בגודל של 750 סמ"ר לתרנגולת במקום 400 סמ"ר כיום. עוד קובע התקן כי העופות ישוכנו בתאים משפחתיים, כל יחידה משפחתית כזו תאוכלס בשישים עופות, ויש לספק למשפחה כזו את התנאים הבאים: תאים מיוחדים להטלה, המרופדים בדשא מלאכותי או שאריות תערובות על מנת שהתרנגולת תוכל להטיל בתחושת פרטיות, הכי קרוב לחוויית ההטלה בטבע. כמו כן מותקנים בדי לינה, שזה הכי קרוב לענפי עצים מהטבע, בנוסף, ישנו מתקן קטן להשחזת ציפורניים. בלול משולבים אמצעים לניצול אור טבעי ומתן תנאי מחייה אופטימאליים למטילות. התחרות הרעיונית התקיימה במסגרת הרפורמה בענף ההטלה שמקדם משרד החקלאות, שמטרתה היא שדרוג הלולים הקיימים והתייעלות ממשק הייצור והשיווק בענף. התחרות משותפת למשרד החקלאות ופיתוח הכפר ולמועצת ענף הלול ובחסות עמותת האדריכלים ואיגוד אדריכלי הנוף. פתיחתה נבעה מהרצון לקדם את ענף ההטלה ולעצב את חוות הלולים באופן חדשני, שישלב טכנולוגיות בנייה מיוחדות, תכנון בר-קיימא וטכנולוגיות ירוקות, שימוש בעקרונות של תכנון "ירוק" ומקיים, צמצום צריכת אנרגיה, מזעור פליטות זיהום והשפעה על איכות אוויר, טיפול מיטבי בשפכים ופסולת אורגנית, ניצול מים ונגר עילי והפחתת עלות תחזוקה וחדשנות תכנונית ועיצובית, שתאפשר לשלב את הלולים בסביבתם באופן הטוב ביותר. יישנה גם הבנה כי ישראל לא יכולה להישאר מאחור בחקלאות התעשייתית והיא חיבת להיצמד לתקנים באירופה, כאשר ללא הצמדות אליהם עלולה ישראל להיפגע בעתיד ביצוא מוצרים הצורכים ביצים. רותי פרום-אריכא, סגנית בכירה למנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות: "אחד היעדים העיקריים של התחרות הוא לבחון ולקדם עיצוב לולים מודרניים המשתלבים בסביבתם. במסגרת זו, בין הפרמטרים שנלקחו בחשבון בתחרות היו איכות התכנון והעיצוב, היעילות האנרגטית, אופן שילוב הלולים בנוף הגלילי וכלכליות ההצעות. פתיחת הנושא לחשיבתם של אדריכלים ואנשי מקצוע הולידה רעיונות מיוחדים שעד היום לא אפיינו תכנון מבני משק חקלאיים ובפרט לולי תרנגולות". אחד היעדים של התחרות היה להביא לדיון רעיונות הנוגעים לעיצוב מקיים, טכנולוגיות ירוקות מתקדמות ושילובם במבנים חקלאיים בהתייחס לנושאים, כגון: שילוב בסביבה, יעילות אנרגטית וניצול אנרגיית שמש, רווחת המטילות, אמצעים למניעת מטרדים סביבתיים, תוך הצגת פתרונות מוכחים ויעילים מן הבחינה הכלכלית התואמים עקרונות של תכנון בר קיימא. בין ההצעות המתמודדות חולקו 10 כוכבי איכות, כך שהמקום הראשון גרף 5 כוכבי איכות, המקום השני 3 כוכבי איכות והמקומות השלישי והרביעי כוכב אחד לכל אחד. הקריטריונים לדירוג המתמודדים היו: יעילות תפקודית, רלוונטיות וכלכליות, מאזן אנרגטי, התאמה סביבתית, שילוב בנוף, יצירתיות וחדשנות בעיצוב וביישום טכנולוגיות רלוונטיות וזמינות למימוש ויישום. חבר השופטים כלל אנשי מקצוע ונציגים מוועדת ההיגוי הבין-משרדית לרפורמה בלול: אדריכל שמאי אסיף, ראש מינהל התכנון במשרד הפנים, רותי פרום-אריכא, סגנית מנהל הרשות לתכנון במשרד החקלאות, האדריכלים רפי רייש ואילן אייזן, אדריכל הרי ברנד, נציג עמותת האדריכלים, אדריכל נוף ישראל לדרמן, מאיגוד אדריכלי הנוף ונציגי ענף הלול. מקור: דפנה יוריסטה דוברת משרד החקלאות ופיתוח הכפר מייל: "> כתובת דוא"ל זו מוגנת מפני spambots, יש לאפשר JavaScript על-מנת לראות את הכתובת האם ניסית כבר את מנוע החיפוש שלנו? מהפכה לחקלאים בישראל! מנוע החיפוש החקלאי! חיפוש במאות אתרים ועסקים מתחום החקלאות בלבד! תן למנוע החיפוש שלנו Agro Search לעשות לך את העבודה, הקלד את הביטוי המבוקש בשדה למעלה והקש על המילה חיפוש. לפרטים נוספים ולפרסום במנוע הקלק כאן < הקודם   המאמרים הכי נצפים מה לעזאזל יש לכם נגד החקלאים? חברת דוד צ'פניק ובניו מציגה את הטרקטור החדש מבית לנדיני פיתוח עולמי – חסכון אנרגטי עד 80% באנרגיה המושקעות בחממות ומניעת מחלות בגידולים הציוני הפראייר והידועה בציבור - סיפורה של תמימות. פרשנות רחבה למונח שימוש חקלאי בפסק דין תקדימי/ עו"ד איריס אלקוצר ועו"ד סיגל עזריה תמיר